אנחנו מפחדים מהחופש כי הוא לא ברשימת הTo do שלנו. יש לנו כמה ימים ספציפיים שמאושרים על ידי הבוס הגדול (יען: המצפון שלנו) שיתנו לנו אתנחתא קלה, ומיד נחזור בכוחות מחודשים לעבדות היומיומית. כי מה אנחנו, בני חורין פרזיטים, עושים מה שבא להם כאילו הם בני נוער פריקים שמרוחים על הרצפה של הדיזנגוף סנטר?
 |
| ציור: עידו יחימוביץ'. אין קשר משפחתי לשלי |
כולנו.
עזבו אתנו מהפגנות למען צדק חברתי או מתן זכויות לפרילנסרים. הכי פשוט זה להקבר בתוך השיט של עצמנו. בואו נכנס ללופ של עבודה מבוקר עד לילה ונאשים את הבוס; נצא לקניון האשליות לקנות עוד זוג נעליים ונאשים את הפרסומות שגררו אותנו עד פתח החנות, ואז נעניש את עצמנו בעוגת שוקולד באמצע הלילה. בבוקר נעניש את עצמנו על העונש מליל אמש ונרשם למכון כושר השכונתי שיצא במבצע במיוחד לחג הפסח (מנוי לחודש ב299 ש"ח במקום 309 ש"ח).
עזבו אתנו מהפגנות למען צדק חברתי או מתן זכויות לפרילנסרים. הכי פשוט זה להקבר בתוך השיט של עצמנו. בואו נכנס ללופ של עבודה מבוקר עד לילה ונאשים את הבוס; נצא לקניון האשליות לקנות עוד זוג נעליים ונאשים את הפרסומות שגררו אותנו עד פתח החנות, ואז נעניש את עצמנו בעוגת שוקולד באמצע הלילה. בבוקר נעניש את עצמנו על העונש מליל אמש ונרשם למכון כושר השכונתי שיצא במבצע במיוחד לחג הפסח (מנוי לחודש ב299 ש"ח במקום 309 ש"ח).
בואו נודה בזה: אנחנו מתים על עבדות. עבדות זה כיף גדול, אנחנו מרגישים שאנחנו בונים משהו יחד- אנחנו חלק ממשהו. מהגלגלים שמניעים את העולם, או יותר נכון- החמורים שדוחפים את הגלגלים המניעים את העולם.
 |
| איזה חופש? יש לי טריפל בוקינג וחתימת חוזה עם השטן היום. ציור: עידו יחימוביץ' הגאון. |
אז אפילו שכולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו שמענו את הדיסק השלישי שבק ס' עם הקטעים מההגדה וראינו את Fight Club לפני עשור וחצי- כולנו משועבדים.
אז איך אני, למשל, משחררת את עצמי מהעבדות? על ידי השתעבדות נוספת, כמובן. נושמת עמוק ביוגה תמורת 45 ש"ח לשעה וחצי, יוצאת לטייל באחו עם קופון של "חי בר" ומפנקת את עצמי בצימר בצפון כולל ג'קוזי עם אור זרחני וארוחת בוקר "כפרית".
עבדים היינו, ונותרנו. אנחנו מכורים לזה ומתים על כל רגע.
ובנימה אופטימית זו: חג עבדות שמח לכולנו
כולנו.
אנחנו מעדיפים עבדות על פני חירות כי זה נוח, תמיד יש את מי להאשים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה